תחפושות, איפור, נפצים, רעשנים ואנשים מחופשים – איך מתחפשים נכון והאם בכלל צריך? לאן הולכים? ממה נמנעים? מה כדאי לקחת אתכם כשאתם יוצאים להמולת הרחוב הפורימי עם ילד על הרצף האוטיסטי?
קבלו את המדריך המלא לחג פורים מושלם עבור ילדי הרצף ועבורכם, מחופשים או לא והעיקר שיהיה חג מלא שמחה וצהלה.
"אני פורים, אני פורים שמח ומבדח", זוהי הרי תמצית חג פורים כפי שלמדו אותנו משך השנים – שמח ומבדח. אבל הבעיה היא שמילות השיר לא תמיד משקפות את המציאות של הילדים על הרצף האוטיסטי, עבורם דווקא החג הזה עשוי להיות קריפי וטריגרי במיוחד, עם ויסות חושי, פחדים וחרדות ואכזבה אחת גדולה של הורים שהשקיעו עבודה וכסף בתחפושת שנותרה מיותמת על המיטה בחדר הילדים.
אז איך הופכים את חג פורים לנעים ולכייף ולשמחה אחת גדולה עבור כל בני המשפחה ואיך עושים את נכון? כי ברגישות והזדהות עם ילדי הרצף, אפשר להפוך את החג לשמחה של ממש וחוויה בלתי נשכחת ונעימה.
תחפושות ואוטיזם
ילדים רבים על הרצף לא אוהבים להתחפש ולעטות על עצמם אביזרים מיותרים ואיפור מעיק, ולעתים גם אם בחרנו וקנינו את התחפושת המתאימה, יש סיכוי גבוה שביום ההתחפשות עצמו הם יסרבו ללבוש את כל ההשקעה הזו. ולמה בעצם?
נתחיל מאדון הוויסות החושי שילדים רבים על הרצף סובלים ממנו – טקסטורות לא נעימות, בדים מגרדים ועוקצים, איפור מגרד ונוזל ואביזרים לוחצים, כל אלו עשויים להפוך את התחפושת לסיוט אחד גדול ולעול מעיק שהורס את ההנאה עצמה.
בנוסף לוויסות יש את ההתמודדות עם הלא נודע והבלתי צפוי. ילדים עם אוטיזם אוהבים שגרה ורפטטיביות ולדעת מה עומד לקרות ופתאום, הם נדרשים לשים על עצמם תלבושת ומראה אחר ושונה מהמוכר והידוע מה שעשוי לייצר אצלם חרדה גדולה.
אם כל זה לא מספיק, יש את כל אווירת הרחוב שמייצרת אינסוף צלילים וקולות לא מוכרים, רעשים, אנשים עם תחפושות – חלקן נעימות חלקן מאיימות, ולמעשה כל הרחוב לובש צורה שונה מהמוכר והצפוי, העשויה לעורר תחושת פחד, חרדה ואף להוות טריגר להתקף.
אז כדי להתמודד עם היום השונה והמיוחד הזה, יש כמה צעדים ותובנות שכדאי לקחת ולצאת אתם לדרך כדי שהחג הזה יעבור בשלום ובכייף ויהיה באמת חג גדול לילדים ולא סיוט שייחרט לעד ויגרום להם (ולכם) לסלוד עמוקות מפורים.
תחפושות, איפור ואביזרי פורים
עבור רובנו כל הקונספט הזה של תחפושות הוא מדליק במיוחד, זו הזדמנות פז לשנות עורנו ולהפוך למה ולמי שבא לנו, פשוט בגלל שזה לגיטימי. יש מגוון אינסופי של מסכות, תחפושות, אביזרי איפור כדי שנחגוג את החג הזה ונעטה על עצמנו כל דמות שרק נרצה, כיד הדמיון והיצירתיות שלנו.
רובנו מחכים ליום הזה בנרות, מתכננים את התחפושת ועומלים עליה שבועות רבים לפני כן, מארגנים את כל האביזרים והאיפור, מתחפשים, מצטלמים ואולי אפילו זוכים בתחרות תחפושות.
אבל, ילדים עם אוטיזם לא תמיד יזרמו עם כל הקונספט הזה של תחפושות, מה שעשוי לתסכל אותם ואת ההורים שלא באמת מבינים למה הם מסרבים להתחפש. חלק מההורים ינסו לשכנע את הילדים ולספר כמה זה כייף ההתחפשות וכמה ש"אתה תהנה מזה" אבל לא בהכרח.
ילדים על הרצף אוהבים את הקבוע והמוכר, הם אוהבים שגרה וסדר יום מוכר, ולא תמיד מתחשק להם להתמודד עם דברים חדשים – מראה חדש, איפור ואביזרים שיהפכו אותם למישהו אחר, אז איך בכל זאת אפשר להנגיש להם נכון את עולמה של תחפושת ואולי לעורר בהם את הרצון לנסות ולהתחפש?
הכנה והכירות מוקדמת עם התחפושת
בדיוק בגלל שילדי הרצף הם פחות ספונטניים, כדאי להכין אותם כמה ימים מראש סביב עניין התחפשות וההתחפשות שלהם. אפשר למשל להראות להם את כל הליך ההתחפשות מא' ועד ת' ולהדגים אותו על ידי אח או אחות או לתרגל את ההתחפשות ולאפשר להם ללבוש את התחפושת במלואה, לפי שלבי ההתחפשות, כתרגול והכנה לחג פורים.
כמו כן ניתן להמחיש להם את שלבי ההתחפשות על ידי תמונות, ציורים, סיפורים או הדגמה פיזית של התחפושת עצמה, בהתאם לגיל ולרמת ההתפתחות של הילד. דרך פעילות זו, הם יוכלו לצפות את כל מה שעומד לקרות בכל שלב של ההתחפשות ואולי אף להסכים לכך.
בחירת פריטים פשוטים ללבישה והסרה
רצוי לבחור לילד תחפושת פשוטה, כזו הכוללת אביזרים ותלבושות שקלים לתפעול. כאלה שבאבחה אחת לובשים ומורידים, כדי שהם יחושו בטוחים. ברגע שזה לא נוח או מציק, ניתן להוריד את זה בקלות.
כדאי לוותר מראש על תחפושות מסובכות עם פריטים מרובים וסבוכים או עודף איפור שיכול להציק על הפנים, בעיקר עבור מי מהילדים שסובל מהפרעת ויסות חושי.
לזרום עם הרצון
בשום מצב לא צריך להכריח את הילדים להתחפש. המנעו מלהשליך עליהם את הנורמה החברתית של ב"פורים חייבים להתחפש". תציגו להם את האופציה הזו ותראו אם יש כאן היענות ועניין.
רצוי לקיים על זה שיחה ואף להציג להם תמונות של תחפושות שונות או דמויות שהם אוהבים מעולם הקומיקס, מנגה, גיבורי על כדי שהם יתחברו לתחפושת עצמה.
במידה והם מביעים עניין בתחפושת, ניתן להפוך את כל חווית ההתחפשות לקרנבל של ממש – ללכת יחד לקניות ולבחור את התחפשות, האביזרים והאיפור שהם בוחרים ומוכנים ללבוש ולענוד.
גם אם קניתם הכול במיטב כספכם ובסופו של יום הם הביעו חרטה, שחררו. תזרמו עם הרצון שלהם כדי שגם להם יהיה פורים נעים. הכייף שלהם זה הכייף שלכם. עקשנות לא תעזור וסביר שלא תוביל למקום טוב בהתמודדות מול הילד ובהתמודדות של הילד עם חג הפורים.
התחפשנו, יצאנו מהבית ומה עכשיו?
עדליידע, תחרות תחפושות, אטרקציה פורימית או כל פעילות אחרת הקשורה לפורים עשויה להוות טריגר ולעורר חרדה אצל ילדים אוטיסטים.
זה יכול להיות קפצונים ונפצים רועשים, צפיפות אנשים, מוסיקה וריבוי קולות ורעש או אפילו התחפושת עצמה, שמתחילה פתאום להעיק עליהם. וכל מה שבא להם ולכם כרגע זה לברוח הביתה ולוותר על התענוג הפורימי הזה, במילים אחרות לשגר עצמכם מהפורים הזה.
אבל רגע לפני הוויתור, יש כמה צעדים שתוכלו לעשות כדי לנסות להרגיע ולצנן את האווירה על מנת שלכולם יהיה נעים וטוב.
להיות קשובים וערניים
מרגע היציאה מהבית ועד סיום האירוע, חשוב להיות קשובים למה שילדכם עובר, לתחושות שלו לכל מה שקורה סביבו ברחוב, לדבר אתו על המחשבות ועל החוויה הפנימית שלו.
אביזרי הרגעה לדרך
מומלץ להכין מראש את החפץ / צעצוע / אביזר / בובה שמרגיע את הילד כדי שתיקחו אתכם לדרך וברגע האמת תוכלו לשלוף, להרגיע ולהמשיך להנות מהחגיגה.
הימנעות מהצפה חושית
רחובות ארצנו הופכים בפורים לנשף מסכות אחד גדול עם רעשים, מוזיקה, צפיפות, תחפושות וילדי הרצף עשויים למצוא עצמם בהצפה חושית בעצימות גבוהה מהרגיל, בשל כל המסיבה הזו.
לכן כדאי להתאים את סוג הבילוי הפורימי שלכם לאופיו של הילד, אם הוא סולד מאירועים המוניים ורעשים, כדאי שתוותרו מראש על כל הרעיון הזה של מצעדים גדולים ורחובות ראשיים בהם יתקיימו עיקר האירועים.
לגשר על הפער שבין חלום למציאות
בואו נודה על האמת, במיוחד בפורים שהוא חג שכולו מלא שמחה וססגוניות, בא לנו פשוט להנות וכמה שיותר. בחלום שלנו, אם כבר הילד הסכים להתחפש, אנחנו מדמיינים כמה כיף יהיה לשוטט ברחובות, לראות ולהראות – להראות את התחפושת היפה שלו ושלכם, לאכול ממתקים וכו'.
ובחזרה למציאות, בשנייה אחת, אנחנו עשויים לקבל את החלום ושברו ולמצוא עצמנו מול ילד במצוקה של ממש בגלל אירועי היום הזה, הוא בסיוט של החיים ואתם בוכים מבפנים, מרוב אכזבה על כל ההשקעה שירדה לטמיון.
לכן, כדאי שתתכננו מראש אירוע קצר וקולע, שוטטות נקודתית ברחוב כדי שיהיה לכם אמצעי מילוט לרחוב צדדי, במידה ותהיה כאן מצוקה של ממש. וכמו שאומרים שחררו.
ההתנהגות שלכם באותו רגע ומה שאתם משדרים עוברים הלאה אליהם ולכן, למרות הכול, העניקו תחושה שהכול בסדר, הכול לגיטימי ו"נמשיך בחגיגת הפורים בבית" או במקום שקט יותר, לבחירתם.
מונולוג סיום למאוכזבי האי-התחפשות
לסיום, פנייה אישית לכל אותם הורים לילדים אוטיסטים, שחולים על פורים, כאלה שמחכים כל השנה ליום המיוחל הזה כדי לעשות תחפושת משפחתית ולצאת לרחוב בקול תרועה רמה ובצדק.
עבור הורים רבים, התחפושת של הילד משקפת בתת מודע את מידת ההשקעה בילדים ואולי את טיב ההורות שלהם, והם יודעים היטב שכל התכנון, הקנייה, התפירה והאיפור עשויים לרדת לטמיון, בתך כמה שניות וכמה שזה מתסכל.
לכן, עם כל הכאב שבדבר, חייבים להשלים עם הסיטואציה, לשכוח את "מה יגידו" ואיך זה נראה שרק הילד שלכם לא התחפש ולהבין שזו החוויה הסובייקטיבית שלכם.
האכזבה היא שלכם בלבד, לרוב גם לא של הילד עצמו, ובמקרה הכי גרוע התחפושת שלו תחכה לשנה הבאה ואת התחפושת שלכם תנצלו למסיבה משלכם, לשוטטות נטולת ילדים.
כדאי לזכור שהדבר הכי חשוב בפורים הוא שילדי הרצף יצליחו לחוות את החג הזה כפי שמתאים להם, כי רק ככה הם יוכלו להנות באמת מחג פורים, מחופשים או לא. וכנ"ל אתם.
קריאה נוספת: רגישות ראייתית אצל ילדים אוטיסטים