הרפורמה בביטוח הסיעודי: זכויות הילד.ה שלך יפגעו!

מאת: עורך דין עופר סולר

כמו בשקט רב מדי, חלפה לה מתחת לרדאר רפורמת הביטוח הסיעודי הקבוצתי של קופות החולים, אשר פורסמה רק לאחרונה, ביום 4.12.2023, ואמורה להיכנס לתוקף או-טו-טו, ביום 1.1.2024.

מדובר ברפורמה שמקצצת לא מעט בזכויות המבוטחים בביטוחים הסיעודיים הקבוצתיים של קופות החולים, במטרה למנוע את קריסתם עקב הזינוק העצום שחל בשנים האחרונות בהיקף הגשת תביעות הסיעוד וסכומי התגמולים ששולמו לפיהן.

לפי נתוני רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון, נכון להיום ישנם כ-4.8 מיליון מבוטחים במסגרת הביטוחים הסיעודיים של קופות החולים בארץ (דהיינו, קרוב למחצית תושבי המדינה) אשר משלמים מדי שנה דמי ביטוח (פרמיות) בהיקף של כ-3 מיליארד ש"ח.

רוב המבוטחים הנם חברי קופת חולים כללית, הקופה הגדולה במדינה עם כ-2.5 מיליון מבוטחים, חברי קופת חולים מכבי הנם כ-1.6 מיליון מבוטחים, בקופת החולים מאוחדת כ-450,000 מבוטחים ובקופת חולים לאומית כ-270,000 מבוטחים.

סביר להניח שחוסר המודעות הציבורית לרפורמה בביטוח הסיעודי נובע בעיקרו מפרוץ מלחמת חרבות ברזל רק חודשיים קודם לכן, ב-7 באוקטובר 2023, אולם גם סביר להניח שהמלחמה מהווה רק סיבה חלקית לכך.

משרדי הבריאות והאוצר, שמנטרים באופן שוטף את מצב הביטוחים הסיעודיים של קופת החולים, לא טרחו להביא לידיעת הציבור הרחב את עצם קיומו של המשבר שהביא להולדת הרפורמה, וזאת למרות שהסימנים הראשונים לקיומו החלו לכאורה לבצבץ ולהופיע כבר בשנת 2017, כלומר, סמוך לאחר כינון הרפורמה הקודמת בביטוחים הסיעודיים של קופות החולים, שהאחידה את תנאיהם ונכנסה לתוקף ביולי 2016.

למעשה, לציבור נודע על משבר זה לראשונה רק במהלך חודש יוני 2023 (!) ואף זאת באקראי ובאופן אגבי, במהלך ראיון עם מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, על תוכניתו של משרד הבריאות להפחתת יוקר המחיה, שבו בר סימן טוב הטיל לפתע פצצה והודיע שקרנות הביטוח הסיעודי של קופות החולים עומדות להתרוקן מכספן תוך שלוש שנים בלבד.

במאמר שלפניכם נסקור בתחילה את סוגיית הביטוח הסיעודי בארץ בכלל, והביטוחים הסיעודיים הקבוצתיים של קופות החולים בפרט. לאחר מכן נסביר אודות הרקע לפרוץ המשבר בביטוחים הללו והרפורמה שנועדה להביא לפתרונו, ולבסוף נבהיר את משמעות הרפורמה והשפעתה הצפויה על המבוטחים, כמו גם על קופות החולים וחברות הביטוח.

רקע כללי

א. משמעות הביטוח סיעודי

ביטוח סיעודי הינו ביטוח שמשמש להשתתפות בכיסוי הוצאות הטיפול של מבוטח שהפך לסיעודי וזקוק עקב כך לטיפול שוטף וצמוד.

רוב המבוטחים הסיעודיים הינם אנשים קשישים, שגילם המתקדם נותן בהם את אותותיו. עם זאת, ישנם גם לא מעט מבוטחים צעירים יחסית שנקלעים למצב סיעודי עקב סיבות שונות, לרבות תאונות, פציעות, וכיו"ב.

ההגדרה של מצב סיעודי נעשית לפי מבחן התלות ו/או מבחן תשישות הנפש:

מבחן התלות: מבחן זה מתייחס לתפקודו הפיזי של המבוטח, וקובע שמבוטח סיעודי הינו מי שעקב מצב בריאותי ירוד איננו מסוגל לבצע לבדו ובאופן עצמאי חלק מהותי (לפחות 50%) מלפחות 3 מתוך 6 הפעולות היומיומיות הבאות: לקום ולשכב, להתלבש ולהתפשט, להתרחץ, לאכול ולשתות, לשלוט בסוגריים, ולהתנייד, ועל כן זקוק לעזרת אדם אחר כדי לבצען (מבחן התלות מכונה גם מבחן ADL – Activities of Daily Living).

מבחן תשישות הנפש: מבחן זה מתייחס למצבו המנטאלי של המבוטח, וקובע שמבוטח סיעודי הינו מי שלוקה בפעילות קוגניטיבית ירודה עקב דמנציה שבגינה הוא נזקק להשגחה מתמדת על ידי אדם אחר, וזאת לפי קביעת רופא מומחה בתחום זה (כגון פסיכיאטר או פסיכוגריאטר).

סוג תשלום תגמולי הביטוח הסיעודי למבוטח נקבע לפי מקום שהותו: בבית או במוסד סיעודי.

מבוטח שממשיך להתגורר בביתו זכאי לתגמול מסוג "פיצוי". מדובר בתשלום חודשי בסכום קבוע שמשולם למבוטח לצורך השתתפות במימון הוצאותיו הסיעודיות, כגון מימון מטפל צמוד, אביזרים רפואיים, התאמת הבית למצבו הסיעודי, וכיו"ב, אם כי ללא תלות בסכום הוצאותיו בפועל.

מבוטח שעבר להתגורר במוסד סיעודי זכאי לתגמול מסוג שיפוי. מדובר בתשלום חודשי בסכום משתנה אשר משולם למבוטח לצורך החזר התשלום שמשולם על ידו למוסד הסיעודי, וזאת לפי סכום התשלום שמשולם בפועל למוסד ועד לתקרת התשלום הנקובה בפוליסה.

לפי דו"ח בנק ישראל לשנת 2017, רוב הקשישים הסיעודיים בארץ בדרך כלל מקבלים טיפול בקהילה, קרי, בבתיהם או בדיור מוגן, כאשר רק כ-15% מהם מאושפזים במוסדות סיעודיים.

ב. סוגי ביטוח סיעודי בישראל

הביטוח הסיעודי הנפוץ ביותר בארץ הינו הביטוח הסיעודי הציבורי של המוסד לביטוח לאומי, אשר ניתן בהתאם לפרק י' בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995.

במסגרת ביטוח זה המוסד לביטוח לאומי מעניק גמלת סיעוד חודשית לאנשים שהגיעו לגיל פרישה (67 לגברים ובד"כ 62 לנשים), אשר גרים בביתם, וזקוקים לעזרת אדם אחר לפי מבחן התלות ו/או מבחן תשישות הנפש.

גמלת הסיעוד של הביטוח הלאומי מוענקת לפי שש רמות וניתן לבחור בין קבלתה בכסף או באמצעות קבלת שירותי סיעוד.

אולם, כספי הגימלה לרוב אינם מספיקים כדי לכסות את כל עלויות הטיפול הסיעודי בבית, מה גם שהזכאות לקבלתה מותנית בתנאים שונים, לרבות הגעה לגיל הפרישה לפנסיה ותקרת גובה הכנסות, שלא כל אדם סיעודי בהכרח עומד בהם.

בנוסף, גמלת הסיעוד ניתנת כאמור רק למבוטח סיעודי ששוהה בביתו, ואיננה מכסה עלויות אשפוז במוסד סיעודי, שגם איננו כלול בסל שירותי הבריאות לפי חוק בריאות ממלכתי, תשנ"ד-1994, למעט כשמדובר באשפוז סיעודי מורכב. שירות זה נמצא באחריות משרד הבריאות וכרוך בהשתתפות עצמית של המבוטחים לפי רמות ההכנסה שלהם ושל ילדיהם ("אשפוז בקוד").

כתוצאה מכך, נדרש הציבור בארץ לרכוש לעצמו רובד ביטוחי נוסף שיסייע לו במימון הוצאותיו הסיעודיות, מעבר לכספי גמלת הסיעוד של הביטוח הלאומי, בין במסגרת ביטוח סיעודי פרטי ובין במסגרת ביטוח סיעודי קבוצתי.

ההערכה היא שכ-60% מהמבוטחים בישראל מחזיקים כיום גם בפוליסות סיעוד פרטיות שמנוהלות על ידי חברות הביטוח המסחריות.

כיום, נכון לסוף שנת 2023, קיימים בשוק הביטוח בארץ שני סוגים של ביטוח סיעודי:

1. ביטוח סיעודי קבוצתי של קופות החולים.

2. ביטוח סיעודי פרטי של חברות הביטוח.

לפי נתוני רשות ההון, פוליסות הביטוח הסיעודי הקבוצתי של קופות החולים מהוות כיום כ-80% מכלל פוליסות הסיעוד בארץ.

לגבי חברות הביטוח חשוב לציין שהן הפסיקו מיוזמתן לשווק פוליסות ביטוח סיעודי פרטי החל משנת 2019 ואילך, וזאת לאחר שהן צברו הפסדים גדולים בגינן.

יודגש כי הפסקת שיווק הפוליסות הללו איננה פוגעת בתוקפן של הפוליסות שנרכשו עד למועד זה, אולם ככל שמי שרכש פוליסה כזו יחליט מסיבה כלשהי לבטל אותה, הוא לא יוכל לשוב ולרכוש פוליסה חדשה במקומה במידה שהוא יחזור בו מהחלטתו [אם יש לך ביטוח סיעודי – לא לבטל בטעות].

עוד יצויין כי חברות הביטוח הנפיקו בעבר גם פוליסות ביטוח סיעודי קבוצתי, בעיקר למקומות עבודה וארגונים שונים. אולם, פוליסות אלו בוטלו בעקבות הוראת הממונה על רשות ההון, שבעבר כונה "המפקח על הביטוח", שלא לחדשן לאחר יום 31.12.2017, תוך מתן אפשרות למבוטחים שהפוליסות הקבוצתיות שלהן בוטלו להצטרף לפוליסת ביטוח סיעודי פרטי באותה חברת ביטוח שבה בוטחו וללא פגיעה בזכויותיהם.

כתוצאה מכך, מי שמעוניין כיום לרכוש לעצמו פוליסת ביטוח סיעודי חדשה, יכול למעשה לרכוש פוליסת ביטוח סיעודי קבוצתי של קופות החולים בלבד.

ג. הכירו את פוליסות הביטוח הסיעודי הקבוצתי של קופות החולים

פוליסות הביטוח הסיעודי של קופות החולים הנן פוליסות שמשווקות על ידי קופות החולים הציבוריות בארץ לחבריהן בלבד, ובאמצעות חברת ביטוח שעמה כל קופה התקשרה בנפרד ולתקופה קצובה.

כלומר, חברות הביטוח הן אלו שלמעשה מוכרות את הפוליסות לחברי קופות החולים והן גם אלו שמנהלות אותן בפועל ואילו קופות החולים משמשות מעין "סוכני ביטוח" לא פורמאליים עבור חבריהן.

נכון להיום, חברת הביטוח שמבטחת את חברי קופת חולים כללית באמצעות חברת הראל, מכבי שירותי בריאות באמצעות חברת הפניקס [בנתיים] וקופות החולים מאוחדת ולאומית באמצעות חברת מנורה.

בעבר, לכל אחת מהפוליסות הקבוצתיות של קופות החולים היו תנאים וכיסויים שונים וייחודיים משלה, וזאת בהתאם לתוצאות המו"מ שכל אחת מקופות החולים ניהלה עבור חבריה עם חברת הביטוח שעמה היא התקשרה בהסכם.

השוני בין תנאי הפוליסות הקשה מאד על בדיקתן והשוואתן זו לזו, במיוחד מבחינתו של אזרח מן הישוב שאיננו בקי בניואנסים השונים של פוליסות הביטוח ומשמעותם הלכה למעשה.

מצב זה השתנה בעקבות הרפורמה הקודמת שנערכה בשוק הביטוח הסיעודי בארץ, אשר הוכרזה בסוף שנת 2014, ועוגנה חוקית בשנת 2015 במסגרת הוראות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (ביטוח סיעודי קבוצתי לחברי קופת חולים), התשע"ו-2015 (להלן: "הוראות הפיקוח").

הוראות הפיקוח חייבו את קופות החולים להציע לחבריהן פוליסות אחידות בכל הקשור לתנאי הפוליסות והכיסויים שלהן, למעט לגבי מחיר הפרמיות והשירות למבוטחים, החל מיום 1.7.2016 ואילך (זאת, בשונה מפוליסות הביטוח של חברות הביטוח, שעדיין זכאיות לקבוע את תנאי הפוליסות שלהן לפי שיקול דעתן, אם כי בכפוף כמובן להוראות החוק והנחיות הממונה על רשות ההון).

כתוצאה מכך, ההבדלים בין הפוליסות של קופות החולים מתבטאים בעיקרם במחיר הפרמיות שנגבים על ידי הקופות מהמבוטחים שלהן ומועברים על ידן במרוכז לחברות הביטוח, וברמת השירות שניתן למבוטחים על ידי חברות הביטוח (לרבות בכל הקשור למהירות הטיפול בתביעות המבוטחים ואחוז קבלתן), וזאת במטרה מכוונת למקד ולהגביר את התחרות בין הקופות בשני הפרמטרים הללו בלבד.

בנוסף, הרפורמה גם איפשרה למבוטחים לעבור בחופשיות בין קופות החולים ופוליסות הביטוח הסיעודי שלהן, תוך שמירה על רצף הזכויות הביטוחיות שלהם, ללא תקופת אכשרה, ללא חיתום, וללא צורך במילוי הצהרת בריאות חדשה.

התנאים האחידים של הפוליסות הקבוצתיות במסגרת רובד הכיסוי הבסיסי שלהן קובעים בעיקרם כך:

1. סכום הפרמיה שמשולם על ידי המבוטח ייקבע לפי גילו.

2. סכום תגמולי הביטוח שמשולמים למבוטח ייקבע לפי גילו במועד הצטרפותו לראשונה לביטוח, וכן לפי מקום שהותו במועד תשלום התגמולים: בביתו (והאם הוא מעסיק מטפל צמוד) או במוסד סיעודי (כאשר סכום השיפוי לא יעלה על 80% מהסכום שהמבוטח משלם בפועל למוסד), וזאת כמפורט להלן (כל הסכומים מוצמדים למדד הבסיס שהתפרסם ביום 15.6.2016):

מבוטח ששוהה בביתו: עד גיל 49: 5,500 ₪, 50 – 59: 4,500 ₪, 60 ומעלה: 3,500 ₪.

מבוטח ששוהה במוסד: עד גיל 49: 10,000₪, 50 – 59: 6,500 ₪, 60 ומעלה: 4,500 ₪.

כאמור, כל הסכומים הללו צמודים למדד הבסיס שהתפרסם ביום 15.6.2016.

לדוגמא, סכום התגמולים למבוטח עד גיל 49 ששוהה בביתו, שעמד על סך של 5,500 ₪, עומד כיום, נכון לדצמבר 2023, על סך של 6,100 ₪.

3. משך תקופת תשלום תגמולי הביטוח הינו חמש שנים. בתום תקופה זו הפוליסה עשויה להתחדש לתקופה נוספת באותה חברת ביטוח או בחברה אחרת, אם כי ייתכנו שינויים בסכום הפרמיה ובתנאי התכנית. בנוסף, חידוש הפוליסה לתקופה נוספת איננו מובטח בהכרח, ובמקרה כזה, לפי הוראות המפקח על הביטוח, יש לכל המבוטחים זכות המשכיות שמאפשרת להם לעבור לפוליסת פרטית ללא בחינת מצבם הבריאותי.

4. משך תקופת ההמתנה הנו 60 ימים. המשמעות היא שתגמולי הביטוח ישולמו למבוטח רק חודשיים לאחר קרות מקרה הביטוח, קרי, הפיכתו לסיעודי.

קרנות הביטוח הסיעודי של קופות החולים

א. הקמת קרנות הביטוח הסיעודי של קופות החולים

פוליסת ביטוח סיעודי נרכשת בדרך כלל בעוד המבוטח צעיר יחסית, בעוד מקרה הביטוח – הפיכתו לסיעודי, וזכאותו בשל כך לקבלת התגמולים – מתרחש בדרך כלל רק כעבור שנים רבות, עם הגיעו לגיל מבוגר.

לפיכך, ועל מנת להבטיח שתגמולי הביטוח יהיו זמינים למבוטחים גם בטווח הארוך, קבע סעיף 16 להוראות הפיקוח שעל כל קופת חולים להקים "קרן מבוטחים" משלה, שבה ייצברו כספי הפרמיות שמשולמים על ידי המבוטחים, ואשר עתידים לשמש לכיסוי עלות ההתחייבויות ארוכות הטווח לתשלום התגמולים למבוטחים, בניכוי הוצאות או בתשלום תוספות שיורה הממונה על רשות ההון.

עוד נקבע שקרנות המבוטחים ינוהלו על ידי חברות הביטוח, בנאמנות ולטובת המבוטחים, ובהתאם להוראות הממונה על רשות ההון.

ביום 24.1.2016 פירסמה רשות ההון את חוזר ביטוח 2016-1-3 "ביטוח סיעודי קבוצתי לחברי קופת חולים", אשר מפרט את אופן ניהול קרנות הביטוח הסיעודי של קופת חולים מעבר לאמור בהוראות הפיקוח, שכאמור נכנסו לתוקף כעבור כחצי שנה, ביום 1.7.2016.

החוזר קובע, בין היתר, שחברות הביטוח יבססו את תוכניות הביטוח שלהן על מודל אקטוארי שמיועד להביא לאיזון ארוך טווח בין דמי הביטוח שמשולמים על ידי המבוטחים לבין עלות הסיכון הביטוחי שלהם, ושחברת הביטוח תישא במהלך תקופת הביטוח בסיכון הביטוחי שגלום בתכנית הביטוח בשיעור שלא יפחת מ-20%.

בהתאם להוראות הפיקוח והוראות חוזר הביטוח, הקימה כל קופת חולים קרן ביטוח סיעודי ייעודית משלה אשר ממומנת מכספי הפרמיות שנגבים על ידי הקופה מהמבוטחים שלה.

ב. מנגנון קרנות הביטוח הסיעודי של קופות החולים

כספי הפרמיות שמשולמים על ידי המבוטחים משמשים במקצתם להחזר הוצאות קופת החולים, בעוד חלקם המירבי נצבר בקרן המבוטחים של כל קופה עבור שלוש המטרות הבאות:

1. תשלום לחברת הביטוח, בתמורה לתשלום שלה עבור 20% מתשלום התביעות השוטפות.

2. קרן למימון 80% מתשלום התביעות השוטפות.

3. קרן לצבירת כספים שמיועדים לממן את תגמולי הביטוח בעתיד, עם הזדקנות האוכלוסייה והגידול הצפוי בתביעות בגינה, וזאת במקום לייקר את סכום הפרמיה. הקרן הכספית צוברת תשואות ופועלת בהתאם למודל אקטוארי ארוך טווח של קופות החולים שמאושר על ידי רשות שוק ההון. עם סיום תקופת ההסכם שבין קופת החולים לחברת ביטוח מסויימת והתקשרות הקופה עם חברת ביטוח חדשה, הקרן מועברת מחברת הביטוח הקודמת לחברת הביטוח החדשה.

כאמור, כספי הפרמיות אמורים לכסות את כל עלות התשלומים למבוטחים.

במקרה שבו חלילה כספי הפרמיות אינם מכסים את כל עלות התשלומים למבוטחים, יש להבחין בין שתי תקופות לגבי אחריות חברת הביטוח:

1. במהלך תקופת הביטוח שקבועה בפוליסה:

אם עלות 20% מהתביעות נמוכה מהחלק שמועבר לחברת הביטוח, אזי יתכן שלחברה יהיו רווחים, אך יש גם לקחת בחשבון שלחברה יש גם עלויות תפעול והוצאות אחרות.

אם עלות 20% מהתביעות גבוהה מהחלק שמועבר לחברת הביטוח, עליה לשלם את ההפרש מכיסה.

גם כאשר תשלום הפרמיה אינו מספיק לתשלום 80% מהתביעות, שלכאורה איננו מוטל על חברת הביטוח, יהיה עליה לשלם את ההפרש מכיסה.

כלומר, חברת הביטוח אחראית למעשה במהלך תקופת הביטוח שקבועה בפוליסה לתשלום שוטף של 100% מהתביעות, והיא נסמכת על קרן המבוטחים לצורך מימון 80% מהעלות.

2. סיום תקופת הביטוח הקבועה בפוליסה. כאשר תקופת הביטוח הקבועה בפוליסה הסתיימה, ואף חברת ביטוח איננה מעוניינת להמשיך את הביטוח, כולל החברה הנוכחית, הביטוח הופך ל-100% הדדי על חשבון המבוטחים בחברה הנוכחית, והוא גם נסגר לכניסת מצטרפים חדשים.

במצב זה היקף הכיסוי מתאים להכנסות מתשלום פרמיות והיקף התביעות בדומה למודל של קרנות הפנסיה הצוברות. מצב של חוסר איזון יביא לעלייה בפרמיה או להפחתה בגובה הכיסוי.

כתוצאה מכך, חברת הביטוח איננה נושאת בשום סיכון ביטוחי עם סיום תקופת הביטוח שקבועה בפוליסה.

ב. משבר קרנות הביטוח הסיעודי של קופות החולים

יציבותן של תוכניות הביטוח הסיעודי בקופות החולים מתבססת כאמור על כספי הפרמיות של המבוטחים שנצברים בקרנות המבוטחים לאורך זמן.

עקרונית, המודל לפיו נקבע סכום הפרמיות הינו מודל ארוך טווח, ל-100 שנים תמימות.

בתום כל תקופת ביטוח נערכת בחינה של המודל, תוך בדיקת הצורך בעדכון והעלאת סכום הפרמיות.

בנוסף ניתן לעדכן ולהעלות את סכום הפרמיות עוד לפני כן, במקרה שבו צפוי גירעון אקטוארי במהלך תקופת הביטוח.

בפועל, כספי קרנות הביטוח הסיעודי של קופות החולים החלו להידלדל בהדרגה ובאופן משמעותי כבר במהלך השנים הספורות שחלפו מאז הקמתן, וזאת בשל הסיבות הבאות:

1. הורדת מחירי דמי הביטוח בשל התחרות בין קופות החולים.

2. הזינוק העצום במספר התביעות הסיעודיות שהוגשו לחברות הביטוח, מספר התביעות שאושרו על ידן, והיקף תגמולי הביטוח ששולמו בהתאם להן.

כלומר, העליה המשמעותית בכמות תביעות הסיעוד ותשלום תגמולי הביטוח מצד אחד, ללא עליה מקבילה בתשלום דמי הביטוח מצד השני, היא שהובילה להתרוקנות קרנות הביטוח הסיעודי של קופות החולים.

הזינוק במספר התביעות ותשלום תגמולי הביטוח אירע בשל מגוון סיבות, לרבות:

• העליה בתוחלת החיים בארץ
• הגידול בהעסקת מטפלים צמודים
• הגידול בכמות האישורים לתשלום קצבת סיעוד מטעם הביטוח הלאומי
• הקלות לגבי אישור תביעות סיעוד שפורסמו על ידי המפקח על הביטוח
• גידול במודעות הציבור לכיסוי הביטוחי
• עליה במספר התביעות של ילדים על הרצף האוטיסטי
• גידול בפעילות החברות למימוש זכויות. לפי ההערכות מלומדות, לפחות כ-50% מתביעות הסיעוד מוגשות בסיוע החברות הללו.

מנתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת המתבססים על נתוני רשות ההון, עולים הממצאים הבאים לגבי שיעור תגמולי הביטוח הסיעודי ששולמו על ידי חברות הביטוח למבוטחים ביחס לתשלומי דמי הביטוח שנגבו מהמבוטחים והועברו לחברות הביטוח במהלך השנים 2010-2021 (כזכור, הוראות הפיקוח נכנסו לתוקף ביולי 2016):

1. בפוליסות הביטוח הסיעודי הפרטי, שיעור תגמולי הביטוח ששולמו על ידי חברות הביטוח למבוטחים בשנים 2010–2015 היה כ-25% בלבד מסכום דמי הביטוח שנגבה מהמבוטחים. החל משנת 2016 ואילך חלה עליה תלויה בשיעור זה, עד הגעתו ל-53% בשנת 2021.

2. בפוליסות הביטוח הסיעודי הקבוצתי, שיעור תגמולי הביטוח ששולמו על ידי חברות הביטוח למבוטחים בשנת 2010 היה כ-57% מסכום דמי הביטוח שנגבה מהמבוטחים. החל שנת 2014 ואילך החלה עליה תלויה בשיעור זה, עד הגעתו ל-כ99% בשנת 2017 (ממש בסמוך לאחר כניסת הוראות הפיקוח לתוקף ביולי 2016) ואף לשיעור של כ-101% בשנת 2020 וכ-109% בשנת 2021.

כלומר, סכום התגמולים למבוטחים כבר עלה במהלך השנים 2020-2021 על סכום הפרמיות ששולמו על ידי המבוטחים!

לא פלא, איפוא, שקרנות הביטוח הסיעודי של קופות החולים הלכו והידלדלו במהרה, עד הגעתן לסף קריסה טוטאלית.

גובה צבירת הכספים בקרנות קופות החולים משתנה מקופה לקופה בשל סיבות שונות, כגון גודל קבוצת המבוטחים חברי הקופות, השוני בדמוגרפיה של חברי הקופות, שיעור הזכאות של המובטחים לקצבאות הביטוח הלאומי, ושיעור אישור התביעות שלהם על ידי חברות הביטוח.

המצוקה הקשה ביותר קיימת בקרן הביטוח הסיעודי של קופת חולים כללית, שמחזיקה במספר המבוטחים הגדול ביותר, בהיקף של כ-2.5 מיליון מבוטחים, שגם כוללים את המבוטחים המבוגרים ביותר, מצד אחד ועם תשלום דמי ביטוח נמוכים יחסית, מצד שני.

כתוצאה מכך, קרן המבוטחים של הכללית ירדה תוך חמש שנים מ-1.7 מיליארד ₪ לפחות מ-500 מיליון ₪, בסוף 2023 – לפי טענת חברת הראל, המבטחת של הכללית, או כ-782 מיליון ₪ לטענת שירותי בריאות כללית עצמה.

ההערכה היא שקרן המבוטחים של הכללית צפויה להתרוקן לחלוטין תוך שנה אחת בלבד, בעוד הקרנות של יתר הקופות עלולות להתרוקן תוך עד 3 שנים.

משמעות המשבר בקרנות הביטוח הסיעודי של קופות החולים היא שלא רק שלא יישארו כספי תגמולים למבוטחים שכבר הפכו לסיעודיים, אלא שגם המבוטחים שטרם הפכו לסיעודיים עלולים שלא לקבל תגמולי סיעוד בכלל, אם וככל שהם יהפכו בעתיד ובערוב ימיהם לסיעודיים ויזדקקו עקב כך לתשלומים אלו.

מהות הרפורמה בביטוח הסיעודי של קופות החולים

בעוד שרוב הציבור בארץ כלל לא היה מודע לקיומו של המשבר הקטסטרופאלי בכספי קרנות הביטוח הסיעודי של קופות החולים כפי שצויין לעיל, הוא לא נעלם מעיני רשות ההון, הודות לבקרה השוטפת שהיא מקיימת על הקרנות כדי לבדוק ולהבטיח את יציבותן לטווח הארוך.

כאמור, הסימנים הראשונים לקיומו של המשבר החלו לבצבץ ולהופיע כבר בשנת 2017, שבה שיעור תגמולי הביטוח ששולמו על ידי חברות הביטוח כבר זינק ל-99.4% מסכום הפרמיות שנגבו מהמבוטחים.

בשנת 2020 סכום התגמולים כבר עבר לראשונה את סכום הפרמיות, נוכח הגעת סכום התגמולים לשיעור של כ-101% מסכום הפרמיות, שהמשיך להעלות גם בשנת 2021 והגיע בה לשיעור של כ-109% מסכום הפרמיות.

קופת חולים כללית וחברת הביטוח הראל גם העבירו לרשות ההון מיוזמתן, בינואר 2023, התראות על הידלדלות קרן המבטחים של הכללית.

רשות ההון מצידה, החלה להתעורר ולפעול לפתרון המשבר רק כחצי שנה לאחר מכן.

לשם כך בחנה רשות ההון מספר חלופות לפתרון המשבר, ביניהן הגדלת סכומי הפרמיות של המבוטחים, החמרת תנאי הזכאות לקבלת תגמולי הסיעוד, הגדלת ההפרשות לפנסיה כך שהם יכסו גם חיסכון למקרי סיעוד, והכללת הביטוח הסיעודי במסגרת תשלום מס הבריאות.

בחינת החלופות הללו הובילה את עמית גל, מ"מ הממונה על רשות ההון, למסקנה לפיה אף אחת מהן איננה נותנת מענה של ממש למשבר, וכי האפשרות היחידה שעשויה לפתור אותו הינה באמצעות רפורמה שתכלול בעיקרה את קיצוץ סכומי התגמולים החודשיים למבוטחים.

א. הליכי הרפורמה בביטוח הסיעודי של קופות החולים

במסגרת הליכי החקיקה של הרפורמה, פירסמה רשות ההון שתי טיוטות של נוסח הצעת התיקון להוראות הפיקוח.

הטיוטא הראשונה

ביום 1.8.2023 פירסמה רשות ההון את הטיוטא הראשונה לנוסח התיקון והזמינה את הציבור להגיש לה את הערותיו לטיוטא זו.

במסגרת הטיוטא הראשונה הוצע, בין היתר, לשנות את תנאי הביטוח הסיעודי הקבוצתי של קופות החולים באופן שיאריך את תקופת ההמתנה מ-60 יום ל-180 יום (כלומר, תשלום התגמולים למבוטח יבוצע רק כעבור חצי שנה לאחר הפיכתו לסיעודי), וכן יקטין את סכום תגמולי הביטוח שישולמו למבוטחים ששוהים בביתם בשיעור של כ-10% מסכומם המעודכן לפי הצמדתם למדד.

כך, למשל, סכום התגמול החודשי המעודכן לשנת 2023 למבוטח עד גיל 49 ששוהה בביתו, בסך של 6,100 ₪, יופחת בסך של 600 ₪ לסכומו המקורי משנת 2016, בסך של 5,500 ₪, תוך הצמדתו מחדש למדד ממועד התיקון ואילך.

רשות ההון טענה כי שינויים אלו ישפרו באופן מיידי את מצב הקרנות כיום תוך פגיעה מינימאלית במבוטחים.

אולם, משרד הבריאות התנגד בתוקף לטיוטא הראשונה, בטענה שהיא פוגעת במבוטחים ובתחרות בין קופות החולים, ושהיא גובשה באופן חד צדדי, ללא מעורבותו, מה גם שהוא כבר הציע בעבר פתרונות יסודיים לטווח הארוך, אך הם לא נבחנו על ידי רשות ההון.

לטענת משרד הבריאות, הפיתרון למשבר ביטוחי הסיעוד איננו טמון בהרעת תנאי ביטוחי הסיעוד, כפי שטוענת רשות ההון, כי אם בהגדלת ההפרשות לפנסיה כך שהם יכסו גם חיסכון למקרי סיעוד.

ואם לא די בכך, משרד הבריאות ורשות ההון גם נקלעו לריב סמכויות לגבי השאלה מי מהם מוסמך לאשר את שינויי תנאי הפוליסה. משרד הבריאות טען שהוא זה שנושא באחריות הרגולטורית לתפקודה של מערכת הבריאות, ועל כן הוא הגורם שמחזיק בסמכויות הסטטוטוריות כלפי קופות החולים, כולל הסמכות לאשר לשיווק את תנאיה של פוליסה מסויימת.

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, אף הורה לקופות החולים שלא לכבד את השינויים שמופיעים בטיוטא זו ככל שהם ייכנסו לתוקף, ולא לשווק פוליסות שכוללות אותם. כצפוי, עמית גל, מ"מ הממונה על רשות ההון, הודיע בתגובה שהסמכות לאשר את תנאי הפוליסה מוקנית לרשות ההון ולא למשרד הבריאות.

הטיוטא השניה

לאחר קבלת הערות הציבור והגופים הרלוונטיים, פירסמה רשות ההון ביום 26.9.2023 טיוטא שניה לנוסח תיקון הוראות הפיקוח.

הטיוטא השניה ויתרה על הארכת תקופת ההמתנה, לאחר שנטען לגביה שהיא מהווה פגיעה קשה מנשוא במבוטחים חולי סרטן ומחלות סופניות אחרות, עד כדי איון הכיסוי הביטוחי, מאחר שחולים אלו אינם שורדים בדרך כלל את תקופת ההמתנה.

אולם, במקביל, הטיוטא השניה הגדילה את שיעור הקטנת סכום תגמולי הביטוח שישולמו למבוטחים ששוהים בביתם מכ-10% לכ-18%. בהתאם לכך, סכום התגמול החודשי המעודכן לשנת 2023 למבוטח עד גיל 49 ששוהה בביתו, בסך של 6,100 ₪, יופחת לסך של 5,000 ₪.

גם הטיוטא השניה עוררה תרעומת רבה בקרב משרד הבריאות, אם כי ללא הועיל. שכן, בסופו של דבר טיוטא זו היוותה את הבסיס לנוסח הסופי של התיקון להוראות הפיקוח שהתפרסם ברשומות ביום 4.12.2023, ואמור להיכנס לתוקף ביום 1.1.2024, שעיקריו יפורטו להלן.

ב. עיקרי הרפורמה בביטוח הסיעודי של קופות החולים ומשמעותם

הרפורמה תבוא לידי ביטוי ב-6 דרכים עיקריות:

• הקטנת סכום התגמולים למבוטחים סיעודיים ששוהים בביתם.
• הארכת החריג למקרה לביטוח שאירע ב-36 חודשיו הראשונים של המבוטח ל-60 חודשים.
• דחיית מועד הכניסה לתוקף של הכיסוי המורחב ליום 1.1.2028.
• ביטול התנאי לפיו חברת הביטוח תישא בסיכון ביטוחי בגובה של 20% לפחות.

וכעת נסביר את משמעותן על כל מבטוח/ת, ילד.ה או בגיר/ה.

הקטנת סכום התגמולים למבוטחים סיעודיים ששוהים בביתם

במסגרת הרפורמה הוחלט להקטין רק את סכום תגמולי הביטוח שמשולם למבוטחים ששוהים בביתם, בעוד שסכום התגמולים שמשולם לשוהים במוסד סיעודי נותר ללא שינוי, לאחר שהתברר שרק אחוזים בודדים מממשים את הכיסוי הניתן לשוהים במוסד ועל כן ההשפעה שתהיה לשינוי בהיקף כיסוי זה תהיה זניחה ולא משמעותית.

סכום התגמולים למבוטחים ששוהים בביתם הוקטן ביחס לסכומם המקורי במועד כניסת הוראות הפיקוח לתוקף ביולי 2016 באופן הבא:

עד גיל 49: 5,000 ₪ (במקום 5,500 ₪).

מ-50 עד 59: 4,100 ₪ (במקום 4,500 ₪).

מ-60 ומעלה: 3,200 ₪ (במקום 3,500 ₪).

לשם ההמחשה, ניקח שוב לדוגמא את הסכום המשולם למבוטח סיעודי עד גיל 49:

• ביולי 2016 שולם לו הסכום המקורי, בסך של 5,500 ₪.
• בדצמבר 2023 שולם לו הסכום המעודכן, בסך של 6,100 ₪.
• בינואר 2024 ישולם לו הסכום המוקטן בעקבות הרפורמה, בסך של 5,000 ₪.

היקף הכיסוי הביטוחי העדכני כיום, בעקבות הרפורמה, הנו איפוא כדלהלן (כל הסכומים מוצמדים למדד הבסיס שהתפרסם ביום 15.6.2016):

• מבוטח ששוהה בביתו: עד גיל 49: 5,000 ₪, 50 – 59: 4,100 ₪, 60 ומעלה: 3,200 ₪.
• מבוטח ששוהה במוסד: עד גיל 49: 10,000₪, 50 – 59: 6,500 ₪, 60 ומעלה: 4,500 ₪.

כאמור, כל הסכומים הללו צמודים למדד הבסיס שהתפרסם ביום 15.6.2016.

הארכת החריג למקרה ביטוח שאירע ב-36 חודשיו הראשונים של המבוטח ל-60 חודשים

סעיף 11 להוראות הפיקוח מפרט שורה של מקרי ביטוח שמוחרגים מהכיסוי של הפוליסה, כגון מקרי ביטוח שאירעו בשל שירותו של המבוטח בגוף ביטחוני או משטרתי; השתתפותו הפעילה בפעילות צבאית, משטרתית, מלחמתית, או פעולות איבה; שימוש בסמים, ועוד.

הנוסח המקורי של סעיף 11(6) להוראות הפיקוח החריג מתחולת הפוליסה גם מקרה ביטוח שאירע לראשונה ב-36 החודשים הראשונים לחייו של מבוטח, כלומר, מקרה שבו תינוק מבוטח הפך לסיעודי עד הגיעו לגיל 3.

כעת, הנוסח המתוקן מחמיר באופן משמעותי את זכויותיהם של המבוטחים הקטנים, מאחר שהוא מחריג מתחולתו ילדים שאובחנו כסיעודיים במהלך 60 החודשים הראשונים לחייהם, כלומר, עד הגיעם לגיל 5.

לחריג זה יש משמעות רבה במיוחד מבחינת ילדים מבוטחים שאובחנו על הרצף האוטיסטי. שכן, לא רבים מודעים לעובדה שהביטוח הסיעודי של קופות החולים מאפשר למבוטחיו לצרף לפוליסות שלהם גם את ילדיהם, ממועד היוולדם ועד הגיעם לגיל 18, וזאת חינם וללא כל תוספת תשלום פרמיה עבור הילדים. עם זאת, יודגש כי צירוף הילדים לפוליסה לא נעשה בכל מקרה באופן אוטומטי ועל כן יש לבדוק ולברר כיצד יש לצרפם לפי תנאי הפוליסה.

למעשה, חריג זה עורר כבר עם חקיקתו, בשנת 2015, תרעומת רבה בקרב הורים לילדים שאובחנו עם אוטיזם במצב סיעודי.

רבים מהם אף פנו בזמנו למפקחת על הביטוח בבקשה לבטלו לחלוטין. בתחילה, המפקחת שקלה להיעתר לפנייתם, ובעקבות זאת היא אף פירסמה טיוטא של חוזר מטעם משרד האוצר שהורה על ביטול החריג, החל מיום 1.7.2017. אולם, בסופו של דבר הטיוטא נגנזה, ולא נכנסה לתוקף סופי, על אף פרסומים מטעים שונים שישנם ברשת לגביה.

כעת, לא רק שחריג זה לא בוטל ונשאר על כנו, אלא שהוא אף הוחמר במסגרת הרפורמה, נוכח הארכתו מ-36 חודשים ל-60 חודשים.

שינוי זה למעשה מאפשר לילד.ה על הרצף העונה להגדרת מקרה ביטוח "סיעודי", להגיש תביעה רק אם אובחן אחרי גיל 5 [ערב הרפורמה ניתן היתה לתבוע מגיל 3 כאמור].

דחיית מועד הכניסה לתוקף של הכיסוי המורחב ליום 1.1.2028

בשנת 2020 פורסם תיקון להוראות הפיקוח שאיפשר למי שרכש כיסוי ביטוחי בסיסי לרכוש גם כיסוי ביטוחי מורחב, שבכפוף לתוספת תשלום והליך חיתום רפואי מגדיל את סכום התגמולים ומאריך את תקופת תשלומם ב-10 שנים נוספות מעבר ל-5 שנות הכיסוי הבסיסי, כלומר, 15 שנים בסך הכל.

כניסת הרובד המורחב לתוקף נקבעה ליום 1.7.2021. אולם, עד כה לא נכרתו הסכמים חדשים ולא נערכו חידושים בהסכמים קיימים מאז כניסתו של הרובד המורחב לתוקף, ועל כן הוא למעשה לא החל לפעול כלל באף אחד מביטוחי הסיעוד של קופות החולים.

לפיכך, הוצע לדחות את מועד כניסתו לתוקף ליום 1.1.2028, כדי להעניק לקופות החולים וחברות הביטוח זמן היערכות נוסף נוכח הקשיים שכרוכים בהוספת רובד נוסף בתוך תקופת ההסכמים הקיימים.

ביטול התנאי לפיו חברת הביטוח תישא בסיכון ביטוחי בגובה של 20% לפחות

מדובר בביטול התנאי שקבע שעל חברת הביטוח לשאת בסיכון ביטוחי במהלך תקופת הביטוח בגובה של 20% לפחות, אשר מופיע בחוזר ביטוח 2016-1-3 ביטוח סיעודי קבוצתי לחברי קופת חולים, וכן במסגרת סעיף א' לסימן א' של סעיף 1.3.6 של החוזר המאוחד – שער 6 חלק 3 – ביטוח סיעודי.

משמעות הסיכון הביטוחי הנה הפער שבין ערך התביעות בפועל של תכנית הביטוח לבין ערך התביעות הצפוי אשר נקבע בהסכם שבין קופת חולים לחברת הביטוח לגבי מבוטחים שהיו מבוטחים בביטוח ביום חתימת ההסכם.

ביטול תנאי זה נועד להעניק גמישות לקופות החולים ולאפשר להן לקבוע את גובה הסיכון שמוטל על חברת הביטוח בהתאם למאפיינים הייחודים של תכניות הביטוח שלהן, ולהגדיל את ההיתכנות להמשך קיומן של תכניות אלו.

ג. השפעת הרפורמה בביטוח הסיעודי של קופות החולים

ישנם שלושה שחקנים עיקריים שהרפורמה בביטוח הסיעודי של קופות החולים עתידה להשפיע על מצבם: המבוטחים, קופות החולים, וחברות הביטוח.

השפעת הרפורמה על המבוטחים

אין ספק שהרפורמה משפיעה על המבוטחים באופן ישיר, נוכח הקטנת סכום תגמולי הביטוח שמשולמים למבוטחים ששוהים בביתם. הרעה זו מכבידה את הנטל הכספי שמוטל על המבוטחים ובני משפחותיהם, בפרט שסכומי התגמולים (הפרטי והציבורי) לרוב אינם מספיקים כדי לכסות את הוצאות הטיפול באדם סיעודי.

מצד שני, ללא הרפורמה, קרנות המבוטחים עלולות להגיע למצב גירעוני, שאז לא רק שלא יהיה כל מנוס מהפחתת סכום התגמולים, אלא שבנוסף יהיה גם צורך להעלות את סכום הפרמיות המשולמות על ידי המבוטחים הקיימים, ולעצור את שיווק הביטוח למבוטחים חדשים.

השפעת הרפורמה על קופות החולים

גם מבחינת קופות החולים, כבעלות הפוליסה, לכאורה אין מנוס מהרפורמה, מאחר שללא נקיטת פעולות לאיזון וייצוב קרנות המבוטחים, עלולה להיגרם פגיעה משמעותית בתוכניות הביטוח בחלק מהקופות בהתאם מאפייניהן, ואף יתכן שבחלק מהקופות לא יחודש ההסכם שבינן לחברת ביטוח בשל מצב הקרן.

בהתאם להוראות הממונה על רשות ההון, כאשר ההסכם בין קופת החולים לחברת הביטוח איננו מתחדש, ניהול הקרן יתבצע על ידי חברת הביטוח האחרונה שהתקשרה עם הקופה, אולם ללא נטילת סיכון מצד החברה, כך שמלוא הסיכון יושת על קרן המבוטחים עד להתרוקנותה, וזאת בשונה מאופן הניהול בתקופת ההתקשרות.

בנוסף, במצב זה לא יתאפשר צירוף מבוטחים חדשים, תנאי הכיסוי ייקבעו בהתאם לצבירה בקרן, ולא יתאפשר מעבר מבוטחים בין הקופות. כתוצאה מכך, עלול להיווצר פער בכיסוי המוצע לחברי הקופות השונות, שעלול להשפיע על התנהגות המבוטחים, כך שחלק מהם יעזבו את הביטוח של הקופה שלהם עקב היעדר כיסוי, או, שהם יימנעו מלעבור לקופה אחרת עקב העדר כיסוי, וכן תיתכן פגיעה תדמיתית בקופות.

השפעת הרפורמה על חברות הביטוח

על פניו, חברות הביטוח לא צפויות להיפגע מהרפורמה, כי אם להרוויח ממנה, מאחר שהיא מפחיתה עבורן את הסיכון הביטוחי במהלך תקופת הביטוח, שעלה באופן משמעותי בשנים האחרונות.

עם זאת, לטענת חברת הביטוח מנורה, שמבטחת את קופות החולים מאוחדת ולאומית, שינויי הרפורמה אינם מספיקים לצורך הפחתת הסיכון במידה הנדרשת, ויש לערוך שינויים עמוקים יותר, שכוללים גם את שינוי הגדרת הזכאות לסיעוד.

בנוסף, כיום אין מבטחי משנה לביטוח הסיעודי בישראל בשל חוסר מוכנות של מבטחי המשנה לפעול בתחום, עקב הרגולציה המשתנה בתדירות גבוהה יחסית.

כמו כן, ככל שהרפורמה תביא לירידה במספר המבוטחים בפוליסות הסיעוד הקבוצתיות של קופות החולים, יתכן שהדבר ישפיע כלכלית על חברות הביטוח.

ד. חידוש הסכמי התקשרות בין קופות החולים לחברות הביטוח

הסכמי ההתקשרות שבין קופת חולים כללית וחברת הראל, ובין קופת חולים מכבי וחברת הפניקס אמורים להסתיים ביום 31.12.2023. ההסכם שבין מנורה ללאומית אמור להסתיים במרץ 2024 ובין מנורה למאוחדת בסוף 2024.

בעקבות הידלדלותה החמורה של קרן המבוטחים של הכללית, הודיעה הראל לכללית כבר באמצע שנת 2023 שאין בכוונתה לחדש ב-3 שנים נוספות את ההסכם ביניהם.

בתחילת נובמבר 2023 הגישה קופת חולים עתירה לבג"צ כנגד משרד הבריאות, משרד האוצר, ורשות ההון, בטענה שהם מזניחים את הטיפול במשבר קרנות הביטוח הסיעודי.

לאחר הגשת העתירה, הודיעה הכללית לבג"צ שהיא קרובה להגעה להסכמה עם חברת הראל בדבר הארכת ההסכם ביניהן בשנה אחת נוספת, בכפוף לייקור של 10% בסכום הפרמיה שישלמו המבוטחים ותוך מאמץ למצוא בשנה זו פיתרון ארוך טווח.

במהלך הדיון בבג"צ, שהתקיים ביום 6.12.2023, יומיים לאחר פרסום הרפורמה, סוכם שכללית והראל יחתמו על הסכם להארכת הביטוח הסיעודי של המבוטחים בשנה אחת נוספת, בכפוף להוראות הרפורמה, ולאישורם של משרד הבריאות ורשות ההון.

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, אישר את הסכם ההארכה, אולם הוא גם הוסיף לאישורו התניה לפיה כל ביטוחי הסיעוד הקבוצתי של קופות החולים ולא רק של הכללית, יתבטלו בסוף שנת 2024.

התניה זו טירפדה למעשה את חתימת ההסכם להארכת הביטוח הסיעודי של הכללית בשנה נוספת, מאחר שברור שלא ניתן למכור פוליסה שמיועדת לעשרות שנים כשהיא אמורה להתבטל תוך שנה אחת בלבד.

בר סימן טוב התעשת לבסוף ובתגובה בהולה ששלח לבג"ץ, הוא הודיע שהוא מחליף את ההתניה בדבר ביטול ביטוחי הסיעוד של כל קופות החולים בסוף 2024 בהתנייה לפיה המדינה תנהל בשנה הקרובה דיונים מקצועיים בנוגע לפתרונות ארוכי טווח, ומתוך הבנה שהסכם ההארכה אינו בר-קיימא לאורך זמן.

כעת ממתינים לאישור רשות ההון והחלטת בג"ץ, בתקווה שיתקבלו בהקדם.

מכבי והפניקס טרם גיבשו מתווה כלשהו להארכת ההסכם ביניהן.

מה יקרה אם הסכמי הביטוח שבין כללית-הראל ומכבי-הפניקס לא יחודשו ולא יוארכו עד סוף השנה?

במקרה כזה הפוליסות שלהן יהפכו לפוליסות המשכיות ("ראן אוף") כך שהקופות לא יקבלו מצטרפים חדשים אליהן ולמעשה יפסיקו לשווק ביטוחים סיעודיים קבוצתיים.

הפסקת הזרמת כספי הפרמיות של המבוטחים החדשים אל קרנות המבוטחים, שברובם המכריע הינם צעירים שממלאים את הקרנות ולמעשה מסבסדים את המבוטחים הסיעודיים, תפר עוד יותר את האיזון האקטוארי שלהן, דבר שעלול להחמיר את הפגיעה בזכויות המבוטחים, כפי שהוסבר לעיל.

לפיכך, לא נותר אלא לקוות שהסכמים אלו ויוארכו בהקדם, ושיימצא פיתרון ארוך טווח למשבר הקרנות מבלי לפגוע יתר על המידה בזכויות המבוטחים.

קריאה נוספת: תשובות לשאלות בנושא הביטוח הסיעודי