אוטיזם הוא רצף שלם של תסמונות, הנקרא גם הרצף האוטיסטי, הקשת האוטיסטית או הספקטרום האוטיסטי (באנגלית: ASD, ראשי התיבות של Autism Spectrum Disorders). כיום נהוג לחלק את הסובלים מאוטיזם לתת קבוצות בהתאם לחומרת התסמינים בהם באה ההפרעה לידי ביטוי. התסמינים העיקריים המאפיינים את הלוקים באוטיזם הם פגמים שונים בתחום התקשורת, פגמים הקשורים לשדה החברתי ופגמים הקשורים להתנהגות.
התנהגות אוטיסטית הנחשבת לאופיינית או קלאסית, כוללת חזרתיות רבה (למשל נדנוד חוזר של הגוף או חזרה על אותו המשפט אינספור פעמים) ותחומי עניין מאוד מוגבלים. כמו כן, בדרך כלל הלוקים באוטיזם סובלים מהפרעות בוויסות החושי והפרעות תנועה מגוונות.
רשלנות רפואית באבחון שגוי של אוטיזם
לפי החוזר שפרסם משרד הבריאות בנושא בשנת 2013, על תהליך האבחון של ילד עם חשד לאבחנה בספקטרום האוטיסטי לכלול בדיקה רגשית, התפתחותית, נוירולוגית וגופנית כשאת האבחנה כשירים לתת אך ורק מומחה בנוירולוגיה והתפתחות הילד, רופא ילדים המחזיק בניסיון של שלוש שנים לכל הפחות במכון מוכר להתפתחות הילד או פסיכיאטר של ילדים ונוער.
בנוסף, על הילד לעבור במקביל לבדיקה הרפואית גם תהליך אבחוני על ידי פסיכולוג קליני מומחה שעבר הכשרה בתחום הקליני של הילד או פסיכולוג התפתחותי (כמו כן, מתמחה בפסיכולוגיה התפתחותית הנמצא תחת הדרכה רשאי לאבחן את הילד). מעבר לכל אלה, גם פסיכולוג חינוכי או פסיכולוג שיקומי יכול לאבחן כל עוד הוא בעל הכשרה מוכחת בתחום אבחון הספקטרום האוטיסטי.
האבחון השגוי של אוטיזם יכול לבוא לידי ביטוי בשתי דרכים מרכזיות להלן:
- False positive – אבחון של ילד כסובל מאוטיזם בזמן שאינו סובל מאוטיזם בפועל.
- False negative – אבחון של ילד כבריא או אבחון של ילד כסובל מהפרעה כלשהי שאינה אוטיזם, בזמן שהלכה למעשה הוא סובל מאוטיזם.
כל אחד מהמקרים הנ"ל יכול להוות עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית באבחון אוטיזם. עם זאת, חשוב מאוד להבין כי לא כל טעות באבחון של אוטיזם אכן יכולה להוות עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית. מדוע כך הם פני הדברים? ובכן הסיבה לכך נעוצה בעובדה שאבחון ההפרעה נחשב למאתגר ולמורכב ביותר, בין היתר על רקע העובדה שאין בדיקת מעבדה או דרך פשוטה לאבחון ההפרעה.
מדוע אבחון שגוי יכול להוות עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית?
חשוב מאוד להבין כי אוטיזם היא הפרעה שלא ניתן להחלים ממנה ולפיכך גם אם התחילו לטפל בילד בגיל צעיר מאוד, הרי שאין לכך שום השפעה על סיכויי ההחלמה שלו. עם זאת, כיום ידוע שיש לתת עדיפות להתחלת טיפול מוקדם ככל האפשר שכן ככל שהטיפול מתחיל מוקדם יותר, כך התוצאות של הטיפול טובות יותר בהתאמה.
כמו כן, הורים לילד שאובחן על הספקטרום האוטיסטי זכאים לקבלת גמלת ילד נכה ולכן כל עיכוב של קבלת האבחנה, יכול להוביל לעיכוב של קבלת הגמלה. קבלה של אבחנה שגויה מסוג False Positive לעומת זאת, עלולה לגרום לעוגמת נפש וסבל רב ולמתן של טיפולים שונים ומגוונים ללא צורך.
מידע נוסף על טיפול במקרי רשלנות רפואית – blinds.org.il
רשלנות רפואית בטיפול באוטיזם
הטיפול באוטיזם משתנה בהתאם למידת החומרה של ההפרעה ובאופן כללי בהתאם לאופן שבו היא באה בלוקים בה לידי ביטוי, בדגש על האופן שבו ההפרעה משפיעה על התפקוד היומיומי. הטיפול ניתן במסגרת רב מקצועית וכפי שציינו, הטיפול לא מיועד לגרום להחלמה, אלא רק לשיפור התפקוד והפחתת מידת החומרה של התסמינים השונים המהווים את מנת חלקו של המטופל.
בין היתר מדובר בגישת ABA, שיטת DIR, שיטת RDI, שיטת TEACCH, טיפול באמצעות בעלי חיים, שיטת Option ועוד. טיפול רשלני עלול לגרום לנזק ואף להביא להחמרת התסמינים מהם סובל המטופל. כך לדוגמה ישנם אוטיסטים המטופלים בין היתר באמצעות תרופות כמו למשל נוגדי דיכאון, תרופות אנטי פסיכוטיות או תרופות לטיפול בהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות.
כל אחת ואחת מהתרופות מחייבת את הרופא שרשם אותה לעקוב אחרי מצבו של המטופל באופן קפדני, על מנת שיוכל לנטר את מצבו ולטפל בכל מקרה שבו מופיעות תופעות לוואי לא רצויות. לפיכך, ביצוע מעקב לא תקין או לא מסודר, בהחלט יכול להוות עילה להגשת תביעה בגין טיפול רשלני באוטיזם.