מה אפשר לעשות עם הילד.ה בזמן המלחמה?

התנדבות, תחביבים וגילויים חדשים, יצירה, מטלות חדשות וחיזוק ה'ביחד' ו'לבד' – איך מעסיקים את ילדי הרצף במציאות הקשה הזו של מלחמת חרבות ברזל? איך שורדים ואיך מוצאים מה לעשות בשביל שיהיה להם קל יותר? מה אתם והילדים צרכים לעשות כדי לעבור את התקופה הקשה הזו?

מצאנו לנכון להרחיב ולהעמיק בנושא המורכב והלא שגרתי [שהפך לשגרה שלנו] מעיניים מקצועיות, לאור פניות רבות של הורים שקיבלנו באמצעות הצ'אט בוט של העמותה.

מלחמת עזה או בשמה הפחות מוצלח, חרבות ברזל, שפרצה לחיינו ב- 7.10.2023, עדיין כאן ולצערנו היא רחוקה כרגע מלהסתיים. החיים נעצרו, השגרה פסקה וכולם מסתובבים בתחושות קשות של עצב מהול בפחד, דאגה, חרדות, דכאון ואם כל זה קשה לנו, דמיינו כמה זה קשה עבור ילדים ובני נוער הנמצאים על הרצף האוטיסטי.

הם זקוקים נואשות לשגרה ויציבות, לתחושת ביטחון ולמציאות בה הם יכולים לצפות ולדעת – פחות או יותר, מה יהיה, כי ברגע שהשגרה מופרת, הם מוצאים עצמם במצב של חוסר אונים ומצוקה גדולה.

אז איך מייצרים שגרה חדשה שתעזור להם לשרוד את תקופת המלחמה עם החיים האלה שבין הממ"ד הביתי והמקלט בביה"ס? איך מעסיקים את ילדי הרצף במציאות הקשה הזו של חוסר וודאות, קולות מלחמה של צלילים חזקים, אזעקות ויירוטים, ואיך תעזרו להם לבנות שגרה חדשה לצד חלקיקי השגרה של פעם, של לפני 7.10.2023?

פגשנו את ד״ר חגית נגר שמעוני, פסיכולוגית בכירה, מנהלת מרכז האוטיזם ״מראות״ באיכילוב, ראש המגמה לפסיכולוגיה התפתחותית בבית הספר לפסיכולוגיה, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים, כדי לקבל את מיטב העצות שיעזרו להם ולכם, ההורים, להעסיק את ילדי הספקטרום בזמן המלחמה.

שילוב השגרה המוכרת לתך המציאות הקיימת

המלחמה כבר מזמן טרפה מחדש את קלפי השגרה ולכן צריך להבין כיצד מייצרים ובונים אותה מחדש עבור ילדי הרצף. ההורים לא עוזבים את החדשות שמרצדות על המסך, יש מתח אישי, משפחתי ומדיני באוויר, ירידה למקלטים או הסתגרות בממ"ד ותחושה קשה של חוסר וודאות.

"דווקא במציאות שכזו, חשוב לקחת חלקים מהשגרה המוכרת לילדים ולשלב אותם במציאות הזו שנכפתה עליהם כדי להעניק להם תחושת ביטחון. אני מדברת למשל על תחומי עניין שהם חלק משגרת יומם כמו למשל: ציור, קריאה, נגינה, כתיבה, צפייה בסרטים וגם חפצים וצעצועים אהובים עליהם, כאלה שמנחמים אותם" אומרת חגית שממליצה בחום להכין מעין 'קיט' של חפצים שהילד קשור אליהם, כאלה שעושים לו טוב ומנחמים אותו "אם למשל הילד רגיל לשחק במשחק מסוים בשעה קבועה, או אולי יש לו חפץ אהוב במיוחד, אז חשוב להביא את המשחקים, הצעצועים והחפצים לממ"ד או למקלט, כדי שימשיך לשחק איתם גם שם, ממש לארגן לו שם סביבה בטוחה ככל שניתן עם החפצים והתחביבים שלו".

תחביבים ומטלות חדשות

כשמדברים על בני נוער ומתבגרים על הרצף, כדאי לעזור להם להרגיש שהם חלק מהמשפחה, חלק מאתנו ולייצר עבורם תחושת שייכות ולא לבודד אותם מהמציאות הקיימת. אחת הדרכים בהן הם ירגישו חלק מהמשפחה והבית וגם יעסיקו עצמם היא שימוש במטלות "כשמדובר בנערים ומתבגרים על הרצף, מחובתם של ההורים להיות קשובים לשגרה החדשה הזו שהם מנסים לייצר לעצמם.

ניתן לתת להם מטלות בסיסיות בבית כמו למשל להכין קפה, לעזור בהכנת ארוחת ערב, להכין תיק לממ"ד, לסדר בבוקר את החדר וכל עיסוק אחר שיעזור להם לשמר את השגרה ולהיות עסוקים במטרה, מספרת חגית ומוסיפה "כמובן שבסיטואציה של סטרס כמו מלחמה, המתבגרים מגלים גם עיסוקים אחרים ומפתיעים שעוזרים להם לשמור על השלווה הפנימית שלהם. למשל, פגשתי אתמול מטופל חרדתי שלמרות המלחמה הצליח לשמור על שלוות הנפש שלו, כששאלתי אותו איך הוא עושה זאת, הוא הסביר לי שהוא פיתח עיסוק חדש שעוזר לו לשמור על הסדר. הוא פיתח עיסוק של מיפוי ביה"ס, ממש למד בע"פ את מפת ביה"ס והיכן נמצא המרחב המוגן, הוא חישב כמה צעדים עליו לעשות ממקום למקום, היכן נמצא כל דבר וע"י העיסוק הזה הכול הפך להיות לצפוי וברור יותר והוא הצליח לייצר שגרה בכאוס הזה. גם בבית וגם בביה"ס חשוב שילדי הרצף ידעו בדיוק היכן המקלט או הממ"ד נמצאים ויתרגלו את השגרה הזו כדי שיהיו מוכנים לה, כסוג של עיסוק חדש לכל דבר שיעזור להם להסתגל למצב וגם יעסיק אותם".

כמה שיותר עיסוק בעשייה

עשייה לסוגייה היא אחד הדברים החשובים ביותר עבור ילדי הרצף. היא מקדמת את אותם ואת תחושת השייכות שלהם, את הקשרים המשפחתיים שלהם ובונה את הביטחון הפנימי שלהם. ולכן, במיוחד בתקופות מטורפות כאלה, רצוי לעודד את ילדי הספקטרום לצאת לפעולה, על פי מידת המסוגלות שלהם כמובן – לעודד אותם לעסוק בתחומי עניין המוכרים להם ולפתח אותם, לבד או ביחד אתכם.

"כל הורה צריך לשבת עם הילד שלו בתור זה שמכיר את תחום העניין העיקרי שלו ואת היכולות שלו ולחשוב ביחד אתו, מה ניתן לעשות בממ"ד או במקלט כי הוא הרי זה שמכיר את הקשיים ואת הגדולה שלו. ולכן, במיוחד בתקופה כזו, אני ממליצה להורים לעודד את הילדים והמתבגרים לעסוק כמה שיותר בתחומי עניין המוכרים להם כאמצעי ביטוי האולטימטיבי שלהם" אומרת חגית "לחלק גדול מילדי הרצף יש תחום עניין מרכזי שהם מתמידים בו שנים רבות, ושלעתים הוא אף מוגזם וגוזל חלק ניכר מהזמן שלהם. והנה, דווקא בתקופה כאוטית כזו של מלחמה, אפשר למנף את זה לשדרוג התחביב ולעשות ממנו משהו נפלא. יש לי למשל מטופל כשרוני, נער שמתעניין בקומיקס ומשקיע את מיטב מרצו בתחביב הזה, אז עכשיו, כשיש לו זמן פנוי הוא ממש הצליח לקחת את כל ריבועי הקרטון שיש לו בבית ולהפוך אותם לקומיקס – משהו שהוא כבר שנים חולם לעשות ולא יוצא לו. במקום מציאות בה הוא לא מפסיק לדבר על זה, עכשיו יש לו את כמות הזמן לעסוק רק ביצירת קומיקס וזה מרגיע אותו, מעסיק אותו רב שעות היום ומאפשר לו להנות מהשגרה החדשה הזו ולמנף אותה למקסימום".

פעילות משותפת וקבוצתית

צריך להבין ורובכם כבר מבינים, שילדים על הספקטרום חווים את נושא הבדידות בצורה שונה לחלוטין מאתנו. חלקם ישמחו מאוד להסתגר בבית בתקופת המלחמה והאזעקות בלי הצורך לצאת ממנו, כי גם ככה העולם החברתי בביה"ס די קשה עבורם, המציאות הזו של מלחמה שנמצאים רב הזמן בחדר או מול המסך, היא אושר עילאי!

כאן בדיוק נכנס תפקיד ההורים שצרכים למצוא את האיזון הנכון והבריא בין ה'לבד' ל'ביחד' "למרות שעבור ילדים רבים על הספקטרום ה'לבד' הוא למעשה גן עדן ושלוות נפש אמיתית, מתפקידם של ההורים לעודד אותם לפחות בחלק מהזמן לשבת יחדיו, לשחק, לקרוא ספרים, לראות סרטונים בנייד או סרט בטלוויזיה, לצייר, או כל פעילות משותפת שעושה להם טוב" אומרת חגית שבאותה נשימה מדגישה גם את חווית ה'ביחד' "לעומת זאת, צריך לקחת בחשבון שבמציאות כזו של חוסר שגרה, רצוי שיהיו לילדים שעל הספקטרום גם עוגנים חברתיים לצד עוגנים טיפוליים.

כדאי כמובן ליצור קשר עם הילדים ממסגרת החינוך הרגילה כדי לייצר תחושת המשכיות שתסייע להם להתמודד עם היעדר השגרה וגם ללכת לקבוצה טיפולית. למשל, יש לנו באיכילוב קבוצה של שישה ילדים מכל קצוות הארץ, שבאו לטיפולים קבוצתיים כדי להתמודד עם כל האזעקות והסטרס וזה מאוד מחזק אותם. מסגרות חברתיות לסוגיהן, טיפוליות או לא, משמשות עבור ילדי הרצף עוגן חשוב, ומניסיוני גם אם תחילה הם מתנגדים לרעיון, בסופו של דבר הם מסכימים להשתתף ואפילו נהנים במפגשים".

התנדבות ועבודה

אחד הדברים שעוזרים לילדים על הספקטרום להתמודד עם מצבי לחץ כמו אלו שנכפו עלינו בזמן מלחמת עזה, היא תחושת המשמעות שלהם, ההבנה הזו שהם נחוצים ומשמעותיים עבור אחרים. עבור בני הנוער והמתבגרים התנדבות לסוגיה מספקת מענה נפלא דרכו הם יוכלו לעזור לעצמם ולאחרים.

"עצם הפעילות של התנדבות מעסיקה אותם ועוזרת להם לשמור על השגרה ולייצר שגרה חלופית תומכת ומספקת. כעת, דווקא בזמן המלחמה, עומדות בפניהם אופציות רבות ומגוונות של התנדבות, כך שכל אחד יכול לבחור את ההתנדבות המתאימה לו בהתאם ליכולות שלו. אחד המטופלים שלי ששגרת העבודה שלו השתבשה, מצא מקום התנדבות שסיפק לו חלופה רגשית ומעשית ויצרה עבורו מסגרת חדשה ונחמדה. אם קודם לכן הוא העדיף לשבת בחדר מתחת לשמיכה, כעת הוא מגיע לשם בחפץ לב והוא מאושר שם" מספרת חגית.

חיות מחמד כדי שיהיה שמח ונחמד

טיפול בבעלי חיים בילדים ומתבגרים על הרצף הוכח כמסייע רבות בפיתוח כישורי מוטוריקה, אינטגרציה חושית, הפגת חרדות והוא מחולל פלאים בקרב ילדי הרצף. הם יכולים לפתח מערכת יחסים רגשית עם בעלי חיים, להתגבר על התנגדויות הקיימות במערכות יחסים עם בני אדם ופשוט להיות אותנטיים לעצמם ודווקא בתקופה הזו, חגית ממליצה לאמץ חיית מחמד "בתקופה כזו של מלחמה אני ממליצה בחום לאמץ חית מחמד כי אני רואה בשטח כמה שבע"ח עושים לילדים ולמתבגרים על הרצף טוב, משפיעים עליהם לטובה, מרגיעים, מנחמים, מחזקים ומעניקים חום.

הם לא צרכים לנהל איתן שיחות עומק, להשתדל, להיתקל בקשיים, להסביר את ההתנהגות שלהם, אלא להיות נטו משוחררים ולייצר חברות אמיתית וכנה. יש לי למשל מטופל שיש לו בנייד רק תמונות של הכלב שלו ולא של המשפחה והוא מתקשר רק אתו, השבוע היה אצלי באיכילוב ילד שבקושי תיקשר איתי, עד ששאלתי אותו אם יש לו חיית מחמד ואז הכול השתנה והוא לא הפסיק לדבר על החתול שלו. בע"ח זה כמו חבר אמת עבורם שמוציא מהם את מי שהם ומעניק לו אהבה וחום בלי תנאים, ויש כעת המון חיות שננטשו וזה הזמן המושלם לאימוץ וכדאי שההורים ישמו לזה לב ויוסיפו חבר למשפחה, אתם לא תצטערו לרגע!" חגית מבטיחה.

קריאה נוספת: עוד כלים להורים לילדים אוטיסטים בזמן מלחמה

אוטיזם אונליין
דילוג לתוכן