עמותת אוטיזם אונליין
שאלון יציאה לדרך
המאמנים של אוטיפיט
פרטים אישיים
שם
טלפון
אימייל
תפיסת האוטיזם בתוכנית
במהלך האימון, אחד הילדים מבצע תנועות חזרתיות בידיו (סטימינג) בזמן ההסבר שלך. מהי התגובה הנכונה לפי גישת אוטיפיט?
א. לבקש מהילד להפסיק כדי שיוכל להתרכז באימון ולא להפריע לילדים האחרים.
ב. להבין שזה מנגנון ויסות לגיטימי, להמשיך בהסבר ברוגע ולוודא שהמסר הונגש לו בצורה מותאמת.
ג. לקחת פסק זמן ולהפסיק את ההסבר והאימון הקבוצתי עד שהילד יירגע.
ד. להתעלם מהילד לחלוטין ולהמשיך לעבוד רק עם הילדים המרוכזים.
מדד ההצלחה המרכזי
האימון הסתיים בכך שכל הילדים הצליחו לבצע את התרגילים הקבוצתיים, אך שניים מהם יצאו מהאולם בסערת רגשות ובחוסר שקט. איך נגדיר את האימון הזה?
א. אימון מוצלח מאוד - המטרה הפיזית הושגה במלואה.
ב. אימון בינוני - הביצוע היה טוב אבל הילדים היו עייפים.
ג. אימון הטעון שיפור - באוטיפיט, ציר הוויסות הוא קריטי. אם הילד יצא לא מאוזן, סימן שהעומס או הגירויים לא הותאמו נכון.
ד. אימון מצוין - אין כאב, אין הישגים (No pain, no gain).
תפקיד הקבוצה הקטנה
מדוע אנחנו מתעקשים על קבוצה של 5–6 משתתפים בלבד?
א. כדי שיהיה למאמן קל יותר להשתלט על הילדים מבחינה משמעתית.
ב. כדי לדאוג לכך שלא יהיה צפוף מדי בחדר הכושר שבו נערך האימון.
ג. כדי לאפשר למאמנת לראות כל ילד וילד ולבנות נבחרת שבה אף אחד לא הולך לאיבוד.
ד. כי זה התקן המקובל בחוגי ספורט קבוצתיים רגילים של ילדים בטווח גילאים זה.
ציר המסוגלות
ילד מסרב לעלות על ספסל שיווי משקל בפעם הראשונה. מהי הפעולה שתואמת את ערכי התוכנית?
א. לוותר לו מיד ולתת לו לשבת בצד כדי שלא יחווה תסכול.
ב. לשכנע ולדחוף אותו לעלות על הספסל כדי שילמד להתגבר על הפחד.
ג. לפרק את המשימה לשלבים קטנים יותר ולחגוג כל הצלחה קטנה כניצחון.
ד. להשוות אותו לילד אחר בקבוצה שכבר הצליח כדי לעורר בו מוטיבציה.
פידבק ודיווח שוטף
מדוע הפידבק המקצועי של המאמנים בסוף כל אימון קריטי להצלחת אוטיפיט?
א. כדי שהמנהלים ידעו שהמאמנת הגיעה לאימון והעבירה אותו בהצלחה.
ב. כדי לתעד את התקדמות הילדים, לזהות מגמות בקבוצה ולדייק את מערכי השיעור הבאים.
ג. כדי שתהיה לנו הוכחה למעקב אחר תוצאות האימונים.
ד. אין לכך חשיבות רבה, העיקר מה שקורה במהלך האימון.
תקשורת עם הורים
בקבוצת הווטסאפ עם ההורים, אחד ההורים כותב: "היה לילד אימון קשה והוא חזר עצבני". איך נכון להגיב?
א. לא להגיב, זה לא חלק מהגדרת התפקיד של המאמן.
ב. להתנצל בפני ההורה מעומק הלב ולהבטיח שזה לא יקרה שוב בעתיד.
ג. לתקף את התחושה, להסביר מה קרה באימון מבחינת עומס/וויסות ולשדר שאתם "רואים" את הילד ומתאימים לו את האימון הבא.
ד. לומר להורה שהילד צריך להתרגל לקושי.
מהות האימון הקבוצתי
מהו הערך המוסף של האימון הקבוצתי עבור הילדים האוטיסטים?
א. ללמוד להתחרות מול ילדים אחרים באותה קבוצת גיל ולנצח אותם.
ב. שהייה במרחב חברתי בטוח ומותאם, ללא לחץ מיותר, תוך חוויה של שייכות לנבחרת.
ג. אפשרות להעתיק ולחקות תנועות והצלחות של ילדים אחרים בקבוצה.
ד. חיסכון בעלויות עבור ההורים לעומת אימון אישי.
ניהול מעברים ושגרה
בתחילת האימון, אחד הילדים מסרב להיכנס לאולם ומתעקש להישאר ליד הדלת עם התיק שלו. מהי הפעולה הנכונה?
א. לשכנע ולהניע אותו להכנס לחדר הכושר כדי שלא יפסיד את החימום.
ב. להתחיל את טקס הפתיחה של האימון עם שאר הילדים, ולאפשר לו להצטרף ברגע שירגיש בטוח
ג. לבקש מההורה שלו שייקח אותו הביתה כי הוא לא מוכן לאימון.
ד. להניע את הילדים האחרים לשיחה איתו, על מנת להפעיל לחץ חברתי.
ויסות סביבתי וחושי
במהלך האימון, המוזיקה באולם נשמעת בווליום סביר, אך הבחנת שאחד הילדים מכסה את אוזניו. מה תעשי?
א. תגידי לו שהמוזיקה לא חזקה, כדי לעזור לו להירגע ולהתרגל למוזיקה שבחדר הכושר.
ב. תנמיכי את המוזיקה משמעותית עד כיבוי לחלוטין, על מנת לבדוק אם זה מקל על הילד.
ג. תבקשי ממנו להוציא את הידיים מהאוזניים כדי שיוכל להקשיב ולהשתתף להתאמן.
ד. תמשיכי כרגיל בגלל שהילד צריך ללמוד להתמודד עם גירויים גם בעולם האמיתי.
שפה אפרמטיבית בתיאור קושי
בסוף האימון, עלייך לעדכן הורה על ילד שסירב להשתתף ברוב הפעילויות. באיזה ניסוח תבחרי?
א. הילד היה עקשן, לא הקשיב להסברים ולא רצה להתאמן היום.
ב. היו לילד בעיות התנהגות ונראה שעשה דווקא ולכן לא ממש התקדם באימון.
ג. ניכר שהילד נזקק ליותר זמן לוויסות עצמי. באימון הבא ננסה להנגיש את הפעילות בצורה הדרגתית יותר.
ד. סביר מאד שהילד לא מתאים לתוכנית כושר גופני במסגרת קבוצתית בשלב הזה.
עצמאות מול תמיכה
ילד מבצע תרגיל, וניכר כי הוא מצליח לבצע אותו רק כשאת מחזיקה לו את היד. מה המטרה שלך לשלבים הבאים?
א. להמשיך ולהחזיק לילד את היד תמיד כדי שיצליח בתרגיל וירגיש טוב עם עצמו.
ב. להפסיק לעזור לו בבת אחת כדי שילמד להסתדר לבד, כמו יתר הילדים בקבוצה.
ג. הפסקה הדרגתית של התמיכה (למשל: לעבור להחזקה רק באצבע, ואז רק לעמוד לידו) כדי לבנות עצמאות אמיתית.
ד. לבקש מהורה שייכנס לאולם ויחזיק לילד את היד בזמן התרגיל הספציפי.
המאמן כמודל לחיקוי חברתי
שני ילדים בקבוצה רוצים את אותו כדור בו-זמנית ומתחיל ביניהם מתח. איך תפעלי?
א. תיקחי את הכדור משניהם ותענישי אותם כדי שילמדו לא לריב.
ב. תתווכי את הסיטואציה ברוגע. תמללי עבורם את הצורך "שניכם רוצים את הכדור הכחול" ותציעי פתרון מובנה של תורות או שיתוף פעולה.
ג. תגידי להם: תסתדרו לבד, אתם כבר ילדים גדולים ולא צריך לריב על כדור.
ד. תתעלמי בתקווה שהילדים יפסיקו את הוויכוח מעצמם, ללא צורך בהתערבות.
שליחה
הפרטים נשלחו בהצלחה