האם ניתן להתגבר על אוטיזם?

מחקר מעניין שפורסם לפני כמה שנים בארצות הברית הצליח לעורר מחלוקת לגבי השאלה האם ניתן להתגבר על האוטיזם. תוצאות המחקר הצביעו על כך שישנם ילדים אוטיסטים בתפקוד גבוה, שהצליחו להתגבר כמעט לחלוטין על תסמיני האוטיזם.

בחודשים שלאחר פרסומו עורר המחקר שיח מרתק בין מדענים וחוקרים העוסקים בתחום האוטיזם.

במחקר השתתפו בסך הכל 34 אוטיסטים בגילאים 8 עד 21.

המשתתפים במחקר אובחנו עם אוטיזם כבר בגיל צעיר מאוד ובמהלך השנים, מאז אובחנו, מצבם השתפר לאין ערוך בעיקר מהבחינה החברתית.

לפי החוקרים הנבדקים לא הראו סימנים המזוהים עם אוטיזם בכל הנוגע לבעיות בתקשורת חברתית. למרות זאת הם עדיין הראו סימנים של התנהגות חזרתית הנפוצה מאד ומאפיינת אוטיסטים.

ד"ר אינזל תומס, אחד מהחוקרים הראשיים במכון האמריקני הלאומי לבריאות הנפש ואחד מיוזמי ועורכי המחקר, אמר כי על אף שאבחנת התסמונת לא באמת נעלמת לחלוטין במהלך השנים, הרי שהפוטנציאל לשינוי ושיפור חיובי בתפקוד הוא עצום.

לפי ד"ר אינזל הממצאים שעולים מהמחקר מראים כי ישנן סיבות לאופטימיות באשר לטיפולים הניתנים לאוטיסטים כבר מגיל צעיר. לדבריו ניתן ללמוד מהמחקר החדשני על התפקיד הקריטי של ההתערבות הטיפולית במיוחד בקרב חולים שאובחנו בגיל צעיר עם אוטיזם ושטופלו באופן אינטנסיבי.

ספקות בנוגע למחקרי עבר

חשוב לציין כי המחקר הנ"ל לא היה המחקר הראשון שטען כי ניתן להתגבר על מידת החומרה של תסמיני האוטיזם ולפניו פורסמו כמה וכמה מחקרים שהציגו תוצאות דומות.

עם זאת, ברוב המחקרים שפירסמו נתונים שהראו כי חלה הטבה של ממש במידת החומרה של התסמינים, הנטייה של הקהילה הרפואית היתה להטיל ספקות בנוגע לאמינות הממצאים.

הסיבה לכך נעוצה בעובדה שאבחון התסמינים אינו פשוט ואינו מדוייק ב-100% ולכן קל היה להטיל ספקות במידת האמינות של האבחון הראשוני ולפיכך להטיל גם ספק במידת השינוי לאורך זמן.

מה שמעניין במחקר הנוכחי הוא שאת האבחנות המקוריות הראשוניות של כלל הנבדקים חקרו בדקדקנות ובמקצועיות לא מתפשרת חוקרים המתמחים בתחום האוטיזם ולאחר מכן יצרו אבחון נוסף. התוצאות של האבחון הושוו עם תוצאות של ילדים אוטיסטים אחרים שלא זכו לקבלת טיפול אינטנסיבי ועם תוצאות של ילדים שלא אובחנו עם אוטיזם כלל.

לפי דברה פיין, החוקרת הראשית, כל ילד שאי פעם אובחן עם אוטיזם הראה שהוא מסוגל להראות במהלך השנים שיפור במצבו כל עוד הוא מטופל באופן אינטנסיבי.

לדבריה יש לבצע מחקרים נוספים בתחום על מנת לקבוע מה היא האג'נדה הטיפולית שתניב את התוצאות הטובות ביותר עבור האוטיסטים.

לא לפתח תקוות שווא

רעות ולרמן, קלינאית תקשורת ישראלית הגיבה על פרסום המחקר האמריקאי ואמרה שחשוב לקחת את התוצאות שלו ואת ההשלכות של הממצאים בעירבון מוגבל.

לפי ולרמן, עובדה ידועה היא שעל ידי אבחון מוקדם והענקת טיפול תומך כבר מגיל צעיר, ניתן לשפר את מצבם של האוטיסטים, אבל אל להורים לילדים לאוטיסטים להתעודד יתר על המידה מתוצאות המחקר.

לפי ולרמן חשוב לזכור כי הילדים שהשתתפו במחקר היו מראש ילדים אוטיסטים בתפקוד גבוה יחסית ובנוסף לכך, במקרים רבים ישנן טעויות שבוצעו באבחון הראשוני, במיוחד במקרים של ילדים שסבלו מקשיים חמורים ביכולת העיבוד החושי.

מצבים כאלו יכולים להזכיר מאוד אוטיזם למרות שמדובר על בעיה שונה לחלוטין ויכול בהחלט להיות שאובחנו בטעות כאוטיסטים.

מחקר ישראלי ותוצאות דומות

לפי מחקר שבוצע באוניברסיטת אריאל ושהממצאים שלו פורסמו לפני מספר שנים בכתב עת יוקרתי נראה כי רבע מהילדים שנמצאים על הספקטרום האוטיסטי הראו יכולות יוצאות דופן במגוון של תחומים כמו למשל בתחום הציור, היכולת המרחבית, הזיכרון, מוזיקה ועוד.

המחקר בוצע על ארבע מאות ילדים אוטיסטים, כאשר 28% מהם הפגינו יכולות יוצאות דופן כשהיכולת הנפוצה ביותר היתה יכולת הזיכרון. ארבעים אחוז מהנבדקים שהציגו יכולות יוצאות דופן הפגינו יכולת מרשימה במיוחד בתחום הזיכרון, 20% מבעלי היכולות המיוחדות הפגינו יכולות בתחומי הקריאה, היכולת המרחבית או המוזיקה והיתר הצטיינו בציור או ביכולות מתמטיות מתקדמות.

כאשר השוו בין נבדקים שאובחנו על הרצף האוטיסטי ושנמצאו בעלי יכולות מיוחדות לבין כאלו שלא מחזיקים ביכולות יוצאות דופן גילו כי באלו שמחזיקים בתכונות יוצאות דופן וביכולות שנראות לעיתים כעל אנושיות ישנם תסמינים מוחלשים יותר של אוטיזם ולפיכך לרוב הם נמצאים על הקצה היותר תפקודי של הספקטרום האוטיסטי יחסית לאלו שלא מחזיקים ביכולות יוצאות דופן.

החוקרות שערכו את המחקר העלו השערה לפיה ככל הנראה אלו שנמצאים על הרצף האוטיסטי ושמחזיקים בתכונות יוצאות דופן וביכולות יוצאות מגדר הרגיל צריכים להיות מוגדרים כתת קבוצה בעלת מאפיינים ייחודיים ולכן ישנו צורך לנסות ולאבחן את הגנטיקה של החברים בה.

בנוסף לכך, ישנו סיכוי לא רע כי אלו שמחזיקים ביכולות מיוחדות נהנים גם מסיכויים טובים יותר להגיע לתפקוד אופטימלי.

קריאה נוספת: האם ניתן לצאת מהרצף האוטיסטי?